יש דרג ויש זרג 

לפני כמה ימים החל משפטו של חיים רמון.
המהירות הרבה שלקח למשפט להיפתח די מדהימה לנוכח העובדה שלנאשמים אחרים לוקח שבועות ואף חודשים לחכות לפתיחת משפטם , כאשר במקרים רבים, הם מחכים למשפט בזמן שהם עצורים. אז נכון שחיים רמון כמו כל שאר הנאשמים האחרים,ראוי למשפט מהיר, אבל לא למשפט המהיר פי כמה מאחרים.יש פה טעם לפגם שמעדיף אזרח אחד על פני אחר.
הלוואי וזה היה הפגם היחידי בנושא המערכת המשפטית.
אין לי כל צל של ספק שחיים רמון יזוכה מכל אשמה וזאת בלי שום קשר להאם הוא אשם או לא. למזלו, כל מילה שתאמר במשפט תזכה להדים,(אמנם לא תמיד בהכרח לזכותו,אבל הנושא יהיה בבחינה מתמדת ע"י הציבור ורק במצב שבו יהיה ברור לכולם שהוא אשם בצורה ודאית בעבירה פלילית, רק אז יוכל ביהמ"ש להרשיעו. אי אפשר יהיה להרשיעו רק על סמך אמונה בגירסת המתלוננת כפי שקורה לרוב במקרים אחרים. מספיק שיהיה משהו סביר בגרסתו כדי שהוא יזוכה לפחות מחמת הספק. אינני חושב שיש סיכוי ששופט כלשהןא יוכל להרשות לעצמו להרשיע את רמון.
לצערי, הדבר שונה מהקצה לקצה במקרים רבים.בעיקר בעבירות מין ואלימות במשפחה, אז הדברים עובדים לרוב בצורה שונה. השופט "נדרש" להעריך את סיכויי הנאשם להוכיח את צדקתו ללא צל של ספק. אם הסיכויים אפסיים אזי הוא יורשע, וקרוב לוודאי ימצא את עצמו בכלא. שם יאלץ לבחור בין הודאה באשמה שעשוייה לתת לו תנאי מאסר טובים יותר הכוללים סיכוי לחופשות וניכוי שליש על התנהגות טובה.
אסיר שימשיך להאבק על חפותו,ימצא את עצמו ללא סיכוי לחופשות או לניכוי שליש. הוא יוגדר מיידית כמהווה סכנה לציבור מכיוון שהוא לא מקבל את החלטת ביהמ"ש, ולא מקבל "טיפול" פסיכיאטרי שעשוי "לרפא" אותו.
בית המשפט נותן יד לרשויות הכלא ומונע אפשרות של יציאה לחופשות, וקבלת שליש. ולפעמים מדובר בתקופה ארוכה מאוד. האסיר נאלץ לעשות את החשבון ולגלות שעדיף לו להודות. גם זה לא תמיד יעזור מכיוון שהוא נדרש לשחזר לפרטי פרטים את חטאו ואת רגשותיו. במילים אחרות, הוא נדרש לשחק את המשחק עד הסוף בצורה משכנעת, כדי לתת לעצמו סיכוי להטבות בתנאי המאסר. כמובן שאדם שאכן עשה את הדברים המיוחסים לו יודע מה הוא באמת הרגיש ויכול לתאר את הארועים כפי שקרו ולא כפי שמצפים ממנו לספר.
השופט שצריך להחליט אם להרשיע את הנאשם שעומד מולו, יודע שאם יחליט על זיכוי של אדם שיש סיכוי שהוא אשם עלול לחזור כבומרנג במידה והאדם אכן מופרע בנפשו ויחזור על העבירה. אז יבואו אליו בטענות "איך שחררת אדם מסוכן "? גם המערכת שדואגת ללחוץ על האסיר לאחר המשפט שיודה באשמה משמשת את השופטים כדי לומר אחר כך "הנה צדקנו, למרות שהראיות לא הצביעו על אשמתו המוחלטת של הנאשם, הוא מודה באשמה, משמע שניחשנו נכון". ובמקרה שיש שוב את אותם ספקות, הם ירשיעו ביתר קלות כי כך מלמד אותם ה"נסיון"
שמור בטל